עוד על ענבים בהר חברון, ועל ייצור השדה – מרקחת החיזוק המסורתית.

 

 

 

כשהגענו למשפחת עלאמה לראשונה, בשנת 2012, היה זה בכדי ללמוד איך מיוצר המלבן, אותו הכרנו מצידי הדרך ירושלים-באר שבע דרך חברון.  (ראו מאמר על המלבן כאן)

באותו ביקור ראשון, או אולי בזה שאחריו, נתנו לנו לטעום , מתוך צנצנת גדולה – עיסה שחורה ודביקה, שמנונית מעט ועם כלמיני זרעונים בתוכה.

 נשמע דוחה? אז זהו, שממש לא. זה אולי נראה שחור ודביק, אבל הטעם… נפלא. וגם ממש אפשר להרגיש את האנרגיה עולה אחרי אכילה של כפית או שתיים.

וואו, מה זה? שאלנו, והתשובה היתה – שָּׁדָה  – תרופה עממית לחיזוק. זה טוב לטיפול באנמיה, בחולשה, זה טוב לנשים לאחר לידה, זה טוב למתאוששים/ות ממחלות שונות, ובכלל – אם תאכלו מזה כפית כל בוקר תתחזקו.

טוב, ברור שקנינו כמה צנצנות, אבל גם רצינו לדעת מה זה מכיל ואיך עושים את זה.

אהה, אמרה לנו נג'אח, אם המשפחה – את זה אני לא יודעת. את השדה מכינה רק הדודה הזקנה שלי, ואולי יש עוד זקנה אחת בכפר שיודעת.

מממ… 

מה לעשות? לבקש ממנה שתיקח אותנו לדודה שלה? לנדנד לה? 

ובכן.. קצת…  לגבי ביקור אצל הדודה – לא היה נראה שהיא מתלהבת, אבל בכל פעם שעברנו שם או שדיברנו איתם בטלפון שאלנו אם היא כבר למדה להכין את השדה…

בסתיו 2016, כשהגענו לקנות דיבס ומלבן, כהרגלנו, ראינו חידוש. המוני צנצנות – לא רק של  דיבס, אלא כל מיני מרקחות, בצנצנות עם תויות יפות, מוכנות למכירה.

מתברר שעמותה קנדית התומכת ביוזמות של נשים החלה לסייע לנשות הכפר, וחילקה שתיים או שלוש מסחטות חשמליות, בעזרתן פעולת הדריכה המייגעת נחסכת, והפקת המיץ מהענבים נעשית בקלות ובמהירות בכוח החשמל.

בכפר הוקמו שתיים או שלוש התאגדויות נשים, וייצור הדיבס והמלבן הופקד עכשיו בידיהן. זאת ועוד – הנשים מחפשות אפיקים לפרנסה במשך כל השנה, שהרי ייצור הדיבס והמלבן הוא עונתי.

הן אופות עוגיות מסורתיות, רוקחות ריבות שונות, ביניהן ה"ענבייה" – ריבת הענבים, סירופ עוזררים,וגם…שדה.

נג'אח, המרכזת את הג'מעייה (התאגדות) שלהן, למדה מדודתה כיצד להכין את השדה, ולימדה את יתר הנשים.

הסחיטה החשמלית אינה נופלת במאומה מהסחיטה הידנית או מהדריכה ברגליים. המסחטה שקיבלו איננה פוגעת בזרעים, והם נשארים שלמים. 

שמחנו מאד. 

נכון, זה כבר איננו אותו ייצור משפחתי בו כל המשפחה נועלת מגפיים וקופצת על שקי הענבים, אבל בזכות המכונה, שגורמת לפעולה להיות מהירה הרבה יותר ומייגעת הרבה פחות,

הייצור נעשה משתלם יותר, יותר נשים יכולות להיות מעורבות, ומסורת ייצור המלבן, וגם השדה – נשמרת.

בשנת 2017 , בעקבות בקשות חוזרות ממשתתפות סיור החביצה, (פרטים כאן) החלטנו לנסות ולארגן סיור לימודי גם לבית אומר, ולהביא א/נשים נוספים/ות לראות, ללמוד, וגם – משהו משמעותי לא פחות – 

לקנות מהמוצרים. שכן השיווק הוא החלק הבעייתי, והחוליה החלשה בשרשרת פעילויות הג'מעייה. כלומר – אילו היה יותר ביקוש, היתה יכולה להיות עבודה ליותר נשים בכפר. 

 

 

מכונת הסחיטה

מכונת הסחיטה

 

 

היה מוצלח, מעניין וטעים

וגם – למדנו איך נג'אח מכינה את השדה. 

 

 

 

מיני מרקחות - חבושים, עוזררים, תפוחים, דיבס, שדה, ענבייה - ארוחת הבוקר בסדנא

מיני מרקחות – חבושים, עוזררים, תפוחים, דיבס, שדה, ענבייה – ארוחת הבוקר בסדנא

 

חביסה - שלב ביניים טעים בהכנת המלבן.

חביסה – שלב ביניים טעים בהכנת המלבן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השנה, (2018) ערכנו שוב שני סיורים כאלה, בהם למדנו קצת יותר על זני הענבים המסורתיים הגדלים בהר חברון.

בכרם הקטן, הצמוד לבית, ראינו שישה זני ענבים שונים, ונוכחנו לדעת שאבו חמדן מסוגל לזהות מיהו מי בעיניים עצומות…

למדנו שבהכנת הדיבס יש זנים שצריך להוסיף למיץ שלהם חוואר, ויש כאלה שלא. 

וגם – למדנו שכדאי להקדים את מועד הביקור… אז שנה הבאה – אמצע ספטמבר, אינשאללה….

 

 

 

אבו חמדאן מראה את זני הענבים השונים.

אבו חמדאן מראה את זני הענבים השונים.

 

 

 

ועכשיו, למען השימור ולמען אלו שהיו בסיור וביקשו – 

המתכון לשדה המסורתית של בית אומר:

 

שני ליטר דיבס, בסיר, בתוספת שניים וקצת ליטרים מים – אלו שבהם נשטף בקבוק הדיבס, כדי לא לאבד אף טיפה.

כשמגיע לרתיחה תוך בחישה, להוסיף: קמח מחיטה קלוייה, וקצח קלוי וטחון. היחס בין הקצח לקמח 1:1 ושניהם ביחד – בצנצנת זכוכית המכילה קילו דבש.

לערבב ולקפות.

להוסיף את תערובת התבלינים הראשונה. 

והרי בעייה. תערובות התבלינים לשדה, כמו גם תערובות התבלינים לסמנה, נרכשות אצל התבלינאי הזכור לטוב עומראן בחברון.

נסיונות הזיהוי שלנו ושל מבינות ומביני העניין שהיו בסיורים הניבו עד כה את הניחושים הבאים: זנגוויל, הל, ינסון, שומר, עוצפור, מוסקט,ציפורן, כמון, קינמון. 

לאחר הוספת התבלינים – הוספת שמן זית – בערך חצי ליטר

להמשיך להרתיח תוך בחישה מתמדת. 

 

בעבוע

 

עכשיו להוסיף 200 גרם שומשום קלוי ו200 גרם אגוזים.

נג'אח הוסיפה אגוזי מלך טריים, ישר מהעץ שבחצר, שהילדים והילדות טרחו לפצח בעוד אנחנו מתבוננות/ים בביעבוע המכשף של התערובת.

ברור שהטעם אחר…

אחרי שהשומשום שוקע, צריך לקפות שוב.

בשלב זה נג'אח הוסיפה עוד כוס שמן זית

תוך ערבוב מתמיד נותנים לתערובת לרתוח עוד כחצי שעה, עד שהיא מסמיכה מאד, 

ואז מוספת הלמסא אחירה – תערובת התבלינים האחרונה.

 

למסא אחירה d

 

בדיקת האצבע בצלחת תבטיח את הסמיכות הרצויה. 

 

440d

 

לבריאות!!!!

כתיבת תגובה