מה לרבי נחמן אצל הכפר ג'סר א זרקא, או – איך הכרתי את עדילי

 

 

התאהבתי במחצלות מאז ארגתי את המחצלת הראשונה בנול אבנים.

זה היה לאחר הפגישה עם אום נור בשנת 2004.

אולי זה יושב על משהו קדום יותר, כי בילדותי, בחדר בו גדלתי, נפרשה על הרצפה מחצלת, ולא שטיח,

ואני זוכרת היטב את ריח הקש, ואת מגעו החלק.

אחרי שלמדתי את אריגת המחצלת של החולה מאום נור, המשכתי לחפש אורגי וקולעות מחצלות נוספים בצפון הארץ, וללמוד מהם/ן.

למדתי וארגתי מחצלות בכמה וכמה שיטות, ואת כולן אני ממש אוהבת.

גם אצלנו בבית, על רצפת הסלון פרושה היום מחצלת, ולא שטיח.

לפני שנתיים, פנו אלי מרשות שמורות הטבע בחוף הכרמל, והציעו לי לעבוד בפרוייקט שלהם

עם נשים מהכפר ג'סר א זרקא,

המשתתפות בתכנית ללימודי קיימות, ולשלב אריגת מחצלות בפרוייקט תיירותי בנחל התנינים.

מבחינתי, השלב המקדים היה לחפש נשים מבוגרות, שתוכלנה לספר לי ולקבוצה על אריגת המחצלות בכפר בעבר, ואולי אף תוכלנה ללמד.

חיפשתי וחיפשתי, ולא ממש מצאתי. ביצות הכבארה יובשו לפני כ-90 שנה, ואנשי ג'סר א זרקא, שאיבדו את מקור מחייתם המקורי – הביצות –

הפכו לפועלים במושבות היהודיות הסמוכות. אריגת המחצלות אמנם לא חדלה אחרי המעבר למקום הנוכחי של ג'סר (אינני יודעת עד מתי בדיוק),

אבל אלו שארגו בימיו הראשונים של הכפר כבר מתו מזמן, ומרבית הזכרונות ששמעתי היו דוקא של כאלה שזכרו איך

פלאחים מאזור תמרה וכבול היו באים לקצור את הסוף והסמר, ולקחת אותם לאריגת מחצלות שהתבצעה שם.

אישה מבוגרת אחת איתה דיברתי זכרה איך בילדותה היתה נשלחת לקטוף סמר, ולהביאו לדודתה, שארגה ממנו מחצלות, אבל היא עצמה כבר לא עשתה זאת.

"במחסן שלי צריך עוד להיות ה"קאלב" (תבנית הנול) של אמי", היא אמרה, אך לא מצאנו אותו.

כיוון שמהמידע שאספתי הבנתי שהמחצלות שנארגו בכפר נארגו באותו הנול בו למדתי לארוג בתמרה,

החלטתי שזה יהיה בסדר ללמד את נשות הכפר היום את השיטה הזאת.

(כמשמרת מלאכות מסורתיות יש לי קושי גדול והתנגדות מסויימת ללמד טכניקות שהינן זרות למסורת המקומית, במיוחד אם הדבר נעשה למטרות תיירותיות, שכן הדבר עלול ליצור בלבול ועיוות היסטורי)

 ביקשתי דבר ראשון להתחיל בהרצאה, ואת ההרצאה פתחתי בסיפורו של רבי נחמן מברסלב על האוצר מתחת לגשר.

(למי שלא מכיר/ה – זהו סיפור עממי בינלאומי על איש החולם שיש אוצר תחת גשר בעיר זרה ורחוקה. בהגיעו לגשר,

הוא מוצא שם מישהו שבדיוק חלם על אוצר הנמצא בחצר ביתו של האיש החולם. החולם חוזר לביתו ומגלה שהאוצר תמיד היה אצלו בבית, הוא רק לא ידע זאת)

 

WhatsApp Image 2017-03-14 at 19.31.36

 

 

ולמה סיפרתי את זה? כדי לחזור ולהגיד לנשים שהידע החשוב ביותר עבורן נמצא אצלן בכפר, ולא אצלי.

שאני רק באה כדי להזכיר להן לשאול את הסבתות ואת הדודות שלהן, ולהתעניין במסורות האבודות שלהן.

שבועיים אחר כך נפגשנו שוב, כדי שאלמד אותן להקים את הנול, ולארוג עליו.

ואז עדילי, אחת מהנשים המשתתפות בתכנית הפתיעה אותי ממש!

 

 

דחוס 82

הקמת הנול – לימוד בחצר המתנס

 

 

היא אכן הלכה ומצאה את אחת מהנשים המבוגרות בכפר, שזכרה את המלאכה.

אותה אישה אמרה לה:" תלמדי, תלמדי, המחצלות האלה הן היו הזהב של הכפר שלנו. מהן חיינו".

התרגשתי.

 

לצערי לא הצלחתי בעצמי לפגוש את אותה אישה. בכל פעם שניסיתי היה עניין אחר בגללו זה לא התאפשר,

אבל עדילי אכן למדה, ויותר מזה.

במפגש הבא שלנו היא סיפרה איך הסיפור הזה של רבי נחמן היה הדלק, שהתחיל להניע מפעל שלם

של חיפוש ופשפוש במחסנים ובבתים בכפר, ומציאת "פריטי מורשת" אותם היא אוספת.

היא אפילו התחילה להעביר מפגשי מורשת לילדים/ות של בתי ספר!

בשלב הבא מתחנו נול בשמורה של נחל התנינים.

עשינו זאת בשבת, כאשר במקום היו מטיילים רבים, ולא מעט מטיילים מהכפר עצמו.

המבוגרים שבהם, שידעו שאנחנו מותחות נול לאריגת מחצלת ממש כפי שעשו סבתותיהם –

התרגשו מאד, וכמובן לא חדלו לצלם, ולהעלות סרטונים לפייסבוק.

 

 

חתוך

 

אבל עם כל ההתרגשות, העבודה עצמה איננה קלה, ומרבית הצעירות בימינו כבר לא כל כך מתלהבות לשבת על הארץ

זמן ממושך ולארוג.

מכל הנשים שהיו בפרוייקט, רק עדילי ממש נתפסה לזה. אבל היא – ממש נתפסה!

בפגישותי הבאות איתה היא לא הפסיקה להפתיע אותי, כשסיפרה לי איך נסעה לג'נין ולמדה שם לקלוע כסאות,

ואיך היא קוטפת סוף בכפר, וממשיכה לארוג, ואפילו מכרה מחצלת למישהי מטייבה.

היא גם אישה מיוחדת ועצמאית, שיש לה סוס משלה, עליו היא דוהרת לאורך החוף,

והיא גם לומדת להשיט יאכטות, ועומדת להיות האשה הערביה הראשונה בארץ בעלת רשיון של סקיפרית.

נשים כאלה, שיש להן תעוזה, ויכולת, ורצון ועצמאות הן בדיוק הנשים אותן אני רוצה לעודד להיות מורות,

ומיד חשבתי להציע לעדילי לקיים סדנא משותפת.

כמו הרבה דברים, לפעמים עובר זמן עד שרעיונות מצליחים להתממש,

אבל לקראת יציאתו לאור של ספרי "קליעה מדור לדור – על מסורות הקליעה בארץ"

שיש בו גם תיאור מפורט של אריגת המחצלת הזאת,

חשבתי להעז ולהזמין א/נשים לסדנאות חדשות,

והראשונה שבהן תהיה אצל עדילי בג'סר א זרקא.

 

הפרטים כאן:http://www.old-crafts.co.il/1e3

 

לקריאה נוספת על ג'סר א זרקא :https://www.haaretz.co.il/misc/1.1205308

 

על הספר קליעה מדור לדור, בו מופיע תיאור מפורט של אריגת המחצלות, ולאפשרות רכישה מוזלת במכירה מוקדמת (טרום הדפסה) כאן: https://www.yonitcrystal.com/my-book

 

 

 

כתיבת תגובה