שלום לכולם/ן

יש היום בלבול גדול בשימוש במילים טוויה ואריגה שזירה וסריגה.
גם כשמדובר על תיאור המלאכות עצמן, וגם כשנעשה בהן שימוש מושאל, כמו למשל – "הסיפור הזה נטווה בחן," או – "הסיפור הזה נשזר בחן".

מי שמכיר/ה את הפעולות, יודע/ת שזה לא אותו דבר…

הסיבה לטעויות ברורה – כיוון שפעולות אלו כבר אינן חלק מהיום-יום שלנו, כלומר – רוב הא/נשים לא רואים/ות במציאות מישהי טווה או אורגת או שוזרת, ולכן אינם/ן יודעים/ות מה ההבדל…

אצלי זה משהו מאד יומיומי. במיוחד בחורף, שזו העונה לטוות צמר, לגלגל אותו לכדורים, לסרוג או לארוג, ולשקוע לממלכת השקט אליה לוקחות אותי הפעולות האלה. כמו שאני אומרת ב"אחרונת הטוות"  (מופע שלי עם סיפור וגלגל טוויה) : "אם תשאלו אותי – גלגל הטוויה הוא ידידה הטוב של האישה".

 פעמים רבות, כשאני מדגימה את הטוויה בגלגל שלי מול קהל (משהו שאני מחבבת) הצופים/ות אומרים/ות: "תראו – היא טווה בנול"… (טעות, כמובן)… או אפילו – "תראו, היא טווה בפלך"… (שגם זו טעות, כי אני טווה בגלגל טוויה)… 

דרך אגב מי שת/ישים לב טוב, בתמונה הזו אני לא טווה, אלא מגלגלת את הצמר שכבר טווי…

אז מה זה באמת לטוות בפלך? למה אני מתעצבנת כשלכל חוט קוראים היום "צמר"? מה זה לשזור? ואם כך, מה זה בכלל כישור? 

את כל אלה ועוד, תוכלו ללמוד בסדנא מעשית של שני מפגשים, שתיקח אותנו מהצמר הגולמי, דרך הניקוי, הסירוק והטוויה, (בפלך) אל… הסריגה של נעלי בית מחממות.

בסדנא הזו אסביר גם לידיים וגם לראש. כלומר – יהיה לא מעט רקע תיאורטי, במיוחד במפגש הראשון, וגם הרבה לימוד מעשי. הכוונה (היומרנית משהו, אני יודעת) שכל מי שלומד/ת לטוות תטווה מספיק חוט כדי לסרוג ממנו את נעלי הבית, ולכן יש שבועיים בין המפגשים.

(ותירגעו, למי שלא ת/יספיק  לטוות הכל – יש גיבוי…) 

שני המפגשים יתקיימו בתל אביב. המפגש הראשון  – מהכבשה לחוט – ב23 בפברואר,

המפגש השני – מהחוט לנעלי הבית ב-11 במרץ.      לפרטים לחצ/י כאן 

ועוד משהו – ממש למתקדמים/ות – אם אנחנו בעניין של מילים ומונחים, אז למען הדיוק, הפעולה שנעשה לא באמת נקראת סריגה, אלא………………….
(כדור צמר של "צבעי אדמה יוגרל בין הפותרות/ים נכונה)

ואת התשובות שלכם/ן נא לשלוח למייל שלי – yonitcrystal@gmail.com
עד עכשיו קיבלתי כמה נסיונות, ורק תשובה אחת נכונה….

ומה עם הצביעה?  החורף הישראלי מספק המון חומרי צביעה, והמצבעה שלי פעילה ביותר.

כי אם הטוויה היא אצלי כבר צורך נפשי, הצביעה הטבעית היא הקסם המשמח.

אני טווה וצובעת, טווה וצובעת, טווה וצובעת.
כל הצמר בתמונה למטה צבוע אך ורק בחומרים טבעיים!

אז בין הטוויה לסריגה – סדנא לצביעה טבעית תתקיים אצלי ביבנאל בשושן פורים – (2 במרץ) חג השמחה וההצטבעות…. נצבע צמר (ואם תרצו – עוד חומרים)  מצמחים ומפרחים לקשת מפתיעה של גוונים. 

ומה עם האריגה? ואיפה ההבדל בין סריגה לאריגה ובין שזירה לטוויה? בלבלתי אתכן/ם? אז הנה – למי שעדיין מבולבל/ת – טוויה היא הפעולה של יצירת חוט מהחומר הגולמי. אריגה היא מלאכת החיבור של החוטים ליריעה על ידי שימוש בשתי מערכות חוטים – שתי וערב. בסריגה נעשה שימוש בחוט אחד בלבד, המתפתל ללולאות המושחלות זו בזו לכדי יצירת היריעה, ושזירה היא החיבור של שני חוטים (או יותר) לחוט עבה יותר. 

ולמה המילים הללו כל כך נפוצות, למרות שהפעולות עצמן כבר לא כל כך? 

כי מאז ומעולם הטוויה והאריגה היו קשורות בעולם המיתוס, הסיפור, והאגדה. רק תחשבו על היפהפיה הנרדמת, על עוץ לי גוץ לי ובת הטוחן… שלא לדבר על שלש המוירות מהמיתולוגיה
ועל אריאדנה.

טקסט וטקסטיל שלובים זה בזה מהרבה סיבות, בהרבה תרבויות.

 
בקורס אריגה וסיפורים, שייפתח ב-6 במרץ במוזיאון הארכיאולוגי בקיבוץ עין דור, נשלב את השניים.

האמת – זה מרגש אותי ! הקורס יהיה בן 8 מפגשים, וזו תהיה הזדמנות
ללמוד כמה טכניקות של עבודה בנול מסגרת, ולשמוע 
 סיפורי אריגה וטוויה, שבסדנאות קצרות יותר אני לא מספיקה.

לפרטים על הקורס לחצ/י כאן

ומה עוד?

בתחילת ינואר שודרה בטלויזיה התכנית של גידי ואהרוני בעקבות אוכל ים – תיכוני, ובאחת האפיזודות לקחתי אותם לסוסיא, לראות,להתנסות ולאכול ממוצרי החלב המסורתיים. (בתכנית הזו -היה גם בשר). בעקבות השידור, היה גל גדול של התעניינות בנושא, אבל… עונת החלב עדיין לא התחילה. לעומת זאת – ירק הבר עכשיו לקראת שיא, ועל כן יזמנו – פאוזיה ואני – סדנא לליקוט ולהכנת תבשילי ומאפי ירק, מן המסורת הערבית של צפון הארץ.
 קבוצות בנות 8-15 א/נשים מוזמנות לקבוע איתנו תאריכים.
מובטח שיהיה טעים ומחכים.
 לפרטי הסדנא לחצ/י כאן 

עונת החלב תתחיל קצת אחרי זה. למתעניינים/ות – עקבו אחרי הפרסומים באתר (במה קורה תמיד מופיעות הפעילויות הקרובות), ובפייסבוק. 

וקליעה????
אז:   סיירת הקליעה, שנפתחה בסתיו הגיעה לקו האמצע, ויכולה לקלוט מצטרפים/ות חדשים/ות.  מדובר על קבוצה נפלאה ועל תכנית מרתקת. 
הפגישות הבאות פתוחות גם לחסרי/ות נסיון קודם. בתכנית שני מפגשים של קליעה אמנותית – אחד – סלים פיסולייים, ואחד – פסלים, שגעונות, רצונות חופשיים – כיד הדמיון הפרוע. 
שני המפגשים האחרונים יהיו של קליעה פלסטינית בקש חיטה, וייערכו בטירה, בביתה של חברתי ומורתי לעניין זה – ח'אולה אבו אל היג'א. ננצל את הזמן הארוך של המפגשים כדי ללמוד גם את צביעת הקש וגם את
קליעת הדוגמאות הצבעוניות !
ההרשמה פתוחה, ויש הנחה  למי שת/ירשם לכל ארבעת המפגשים. 
במפגש של סוף השבוע הקרוב יש שני מקומות למהירי/ות החלטה, שיש להם/ן נסיון קודם בקליעה. 

ואחרון אחרון חביב   – אמנם  רק בפסח, אבל ההרשמה כבר פתוחה והכרטיסים נמכרים …

בעקבות ההצלחה המסחררת של הסדנא לקליעת תיק לולבים אתיופי, נחזור על העניין גם בהתכנסות "שבע אבנים" הבאה. מדובר בהתכנסות מלאכות קדומות בה במרחב אחד מתקיימות כמה סדנאות עומק במקביל. הארוחות, וכן פעילויות הבוקר והערב משותפות לכולם/ן וביתר הזמן – אנחנו בצלילת עומק לעבודה. זה שילוב מנצח של  התכנסות גדולה וכייפית, עם עבודה ממוקדת בקבוצות קטנות. זו חוויה נ-פ-ל-א-ה!!!  וגם – התוצאות שניתן להגיע אליהן בארבעה ימי קליעה הן מרשימות ביותר. 

בהתכנסות הזו תהיה פעילות מיוחדת לילדות/ים, שתפנה גם את ההורים מביניכם/ן. ההתכנסות מאורגנת על ידי הצוות המופלא של "אבני דרך", וההרשמה דרכם. 

הא, יצא חדשון עם שלל הזדמנויות להיפגש, מקווה לראותכם/ן !

ולמי ששואל/ת על הספר… הוא נמצא אצל העורכת הגרפית, ששוב ושוב מסבירה לי כמה הספר הזה לא פשוט לעריכה… 

המשך חורף גשום 

וצמיחה חורפית נעימה

יונית