בחדשון הפעם שיתוף אישי, והזמנה לקורס אריגה וסיפורי חיים, שקשור איכשהו בסיפור הזה.

יצירה, שימור, פרידה ותיקון.

כשהגענו ליבנאל, מקום מגורי הנוכחי, שמתי את עבודותי, שלא היה לי מקום לתלותן או להציגן, במחסן. אלו עבודות בקליעה ובאריגה בחומרים טבעיים. לפני כמה זמן חיפשתי משהו במחסן, וכך גיליתי שעכברים ושאר מזיקים זללו את היצירות שלי והרסו די הרבה מהן. זה לא משהו שהיה לי קל להשלים איתו. אני לא מאלו שבקלות נפטרות מהישן ומפנות מקום לחדש. להיפך. אני מהמשמרות. בכל דבר. יש לי למשל בגדים מלפני 20 שנה שאני עדיין לובשת, ספרים שהיו של אמי בילדותה, ואחר כך שלי ושל ילדי, וקלטות מלפני 30 שנה… אני מרגישה שהדברים הישנים הם עדיין חלק ממני. גם בתחום היצירה – למרות שדברים מתחדשים והיצירה שלי משתנה, הדברים הישנים שעשיתי עדיין נותנים לי השראה. ובכלל, קשה לי להשלים עם הרס ואבדן.

 התכונה הזו קשורה עם ההתעסקות שלי בשימור מלאכות מסורתיות. קשה לי להשלים עם העלמותן מהעולם ואני מחפשת דרכים למצוא להן מקום ראוי גם היום. זה לא פשוט. זו הליכה נגד הזרם של ההשתנות המהירה, של ה"שדרוג" הבלתי פוסק, ושל ההשלכה המיידית לפח של כל מה שהתקלקל. זו הליכה נגד הזרם של ההתמכנות, המיחשוב, המהירות הגוברת, התיחכום, ההתרחקות מהאדמה ומהפשטות. וקשה לי. קשה לי ללכת עם הזרם וקשה גם ללכת נגדו. לאחרונה יש לי הרבה שאלות פנימיות והתלבטויות עם עצמי לגבי מהות ה"שימור" של המלאכות. בעיקר בגלל שאני מתחילה לחשוש שזו מלחמה אבודה. עד היום שום גורם ממסדי או בעל אמצעים לא הבין את חשיבות הדבר,ובעצם אני עובדת מאד לבד. ולמה אני מתכוונת ב"הדבר"? מבחינתי שימור מלאכות הוא הבנה מעשית מדוייקת  ככל האפשר של  מסורות הייצור המסורתיות, כולל ההקשר שלהן בתוך התרבות בה הן שמשו. זה מה שאני מנסה לעשות בלימוד מהזקנים ומהזקנות. זו גישה שהיישום שלה דורש הרבה משאבים ואני מרגישה שלבד זה גדול עלי. אני מחפשת שותפות\ים לדרך,  ובדרך כלל נתקלת בכאלה עם גישה שונה. גישה שלוקחת משהו חלקי מתוך דרך העבודה המסורתית, משנה אותו,מוציאה אותו מההקשר התרבותי המקורי,מתאימה אותו לתנאים של היום, והופכת את המלאכה לנגישה ומודרנית. זה יותר קל, יצירתי ו"מדליק" . חלק מהעבודות שלי הן גם כן כאלה. אבל בעיני זה לא שימור ממשי, אלא משהו אחר. משהו שבהחלט יש בו  קסם  ויופי, וצורה מסויימת של התייחסות מכובדת למלאכות, אבל גם סיכון מסויים של אבדן המקור. ואני מתלבטת. מאד. האם לוותר לגמרי על הרעיון של שימור מדוייק??? פשוט להשלים עם האבדן, עם מות הזקנים, עם מות הידע? " לשחרר ולזרום" כמו שנהוג לומר היום? ואם לא – מה האפשרויות? עד כה מימנתי בעצמי ממה שאין לי את ה"שימור" כפי שחשבתי שצריך לשמר, והתעייפתי. אני מחפשת שותפויות, ופתוחה לרעיונות חדשים.                                                                                   (זוהי גם פניה אליכם\ן, קוראי\ותי הנאמנים\ות…)                                                               ובאותו זמן של כל ההתלבטויות האלה באו העכברים ואכלו לי עבודות ישנות…

את מה שהיה אבוד זרקתי. אבל את מה שחשבתי שאפשר לתקן שמתי בצד. התחלתי בתיקון העבודה שניזוקה מעט יחסית. זו אריגה במסגרת, שמשובצות בה קליפות עץ. תיקנתי חורים, קשרתי חוטים שהתנתקו, הסתרתי פגיעות וחורים אחרים. החלטתי שהמקום הבטוח בשבילה יהיה על קיר בבית, אבל לא רציתי לתלות אותה בעצמי. ביקשתי מבן זוגי שיתלה אותה כטוב בעיניו, והוא תלה אותה …הפוך מאיך שארגתי אותה. כלומר – הפוך ממה שחשבתי שהוא הכיוון שלה.  ומאז קורים לי איתה דברים מרתקים. אני יושבת ומסתכלת בה מרחוק, ולא יכולה להסיר את העיניים. אני מגלה בה זרימה ותנועה וחיות שלא ראיתי בה קודם. הצבעים שלה – כולם בצביעה טבעית, דהו מעט עם השנים, ומשתלבים עכשיו זה בזה בעדינות וברכות שגם הן לא היו שם כשהיתה חדשה. אני יודעת שיש בה חולשות רבות. חלק מחוטי השתי שלה רופפים וקשורים מחדש. מאחורי העצים יש חורים. היא תלויה הפוך. ובכל זאת היא מוצאת חן בעיני יותר מקודם.                                                                             היא נראית לי משל. לא ממש פתרון  גורף להתלבטויותי, אבל שיעור מעניין בתיקון…    שיעור שבהחלט דחף אותי להציע את הקורס של אריגה וסיפורי חיים, שהרעיון שלו מלווה אותי כבר זמן מה. כי היצירה שלנו, האופן בו אנחנו מתייחסים\ות אליה, ומה שקורה לנו איתה משקפים הרבה מסיפור חיינו, וממה שקורה לנו גם בתחומים אחרים. אז הנה הקישור לפרטי הקורס:  https://www.old-crafts.co.il/IY
מוזמנות\ים לארוג סיפורים…
באותה רוח אני מתכננת עוד דברים, שעדיין לא הבשילו. ובינתיים- מיד
אחרי סוכות – קורס ללימוד יסודות הקליעה. ימי רביעי אחה"צ. 
הקישור לפרטים כאן  https://www.old-crafts.co.il/Jp

אה, ובהתראה קצרת מועד – הסדנא לאריגה בנול קרקע אצל פאיזה בשגב שלום מוצעת גם בימים ראשון ושני של חול המועד סוכות.11-12 באוקטובר. שימור מלאכה מסורתית של ממש. פאיזה היא מאותן נשים שעוד ארגו את יריעות האוהל שלהן. הקישור לסדנא : https://www.old-crafts.co.il/Jh
מתאים גם לשומרי\ות שבת.
שתהיה שנה טובה
יונית

שגב שלום (ליד באר שבע)

ששי- שבת 10-11 באוקטובר. (חוה"מ סוכות)

וגם ראשון -שני 12-13 באוקטובר.

נול הקרקע הוא אחד הנולים הקדומים  ביותר ששמשו את האדם. הנול הוא מערכת של יתדות ומקלות, המורכבים בכל פעם מחדש בתחילת האריגה לפי האורך הרצוי. נול זה משמש עד היום את הבדואים ושבטים נודדים אחרים לאריגת יריעות-אהלים ושטיחים.

בסדנא נלמד להקים נול קרקע, למתוח שתי תוך יצירת דוגמאות שונות, ולארוג עליו.

בנוסף – אירוח מלא בבית בעיירה הבדואית שגב שלום, הכולל אוכל בדואי, סיפורים, לינה והזדמנות למפגש אנושי  חי ומרתק.

הסדנא תתחיל בבקרו של היום הראשון לסדנא בקניית חוטי הצמר ובביקור אצל "אורגות המדבר" בעיירה לקיה. שאר הזמן יוקדש ללימוד ולעבודה. מי שרוצה לקחת את הנול הביתה בסיום הסדנא צריכ\ה להצטייד מראש במערכת מתאימה של מקלות. (הנחייה תינתן למעוניינים\ות)

סיום –ביום השני אחה"צ.

המארחת והמורה שלנו:

פאיזה אבו עמרה, משבט העזאזמה – מומחית באריגה בדואית מסורתית. היא עצמה עדין טוותה חוטים וארגה אותם ליריעות האוהל שלה. היא דוברת ערבית בלבד, והסבריה יהיו בערבית עם תרגום לעברית.

הסדנא מתקיימת בקבוצה קטנה ואינטימית.

מחיר: 700 ש'ח למשתתפ\ת המחיר כולל לינה ואוכל, הדרכה ותרגום

לא כולל חומר. (50 – 30 ש"ח  לשטיח, לפי הגודל הרצוי)

הערה: העבודה מצריכה ישיבה  על הקרקע. כדי להקל על מי שהדבר קשה לה\ו מומלץ לעבוד בזוגות, כך שתהיה אפשרות לאתנחתות.

הרשמה, בירורים ותשובות לשאלות:  אצלי בטלפון 04-6708184 או 050-6962403 

הסדנא נערכת על מנת לתמוך ולעודד שימור המלאכות המסורתיות אשר נזנחות בשל השינויים המהירים באורח החיים. השתתפות בסדנה היא השתתפות במאמץ להחיות מלאכות אשר נמצאות בסכנת העלמות. אחת ממטרות הסדנא היא לעורר עניין גם בקרב בנות השבט הצעירות שלא מכירות חלק זה של המורשת שלהן.

הערה חשובה: ביטול השתתפות משבוע לפני הסדנא ואילך יחוייב בתשלום חצי ממחירה. ביטול ברגע האחרון, או ביטול שיגרום לכך שמספר המשתתפים\ות ירד אל מתחת למינימום יחויבו בתשלום מלא. 

ימי ששי פעם בשבועיים החל מה27 בדצמבר 2013

בין השעות 9:00-12:00

אצלי ביבנאל

הקורס כולל הסברים, סיפורים, התייחסות להתפתחות המלאכה, קטעים מהמשנה הקשורים למלאכה, וכן התנסות מעשית שימושית  שניתן ליישם אותה בבית .

תכנית הקורס

מפגש ראשון  – 27-12 הכרות עם הצמר ועם סיבים שונים, ניקוי הצמר, ניפוץ, והכנת כדורי לבד.

מפגש שני – 10-1  טוויה ושזירה.

מפגש שלישי 24-1 – צביעה טבעית – מבואות, הכנת הצמר לצביעה, ווהתנסות בצביעה ישירה

מפגש רביעי –   7-2   –  צביעה טבעית בצמחי העונה

מפגש חמישי – 21-2  – אריגה בנול  מסגרת

מפגש ששי  7-3  אריגה  בנול מתניים 

מפגש שביעי –  4-4 אריגה במסגרות מהטבע

ניתן לראות פירוט על חלק מהפגישות  בעמוד המתאר את הקורס במלאכות הצמר. לחצו כאן למעבר אליו.

לאחר ההרשמה  תיתכן גמישות מסויימת בתאריכים בהתאם לבקשות הנרשמות\ים. 

מחיר הקורס : 1000 ש"ח  כולל חומרים

מחיר למפגש בודד על בסיס מקום פנוי – 200 ש"ח

מספר המקומות מוגבל ל-10.

ההרשמה אצלי בטלפון 04-6708184

 או     yonitcrystal@gmail.com

יום ראשון ה-17 בנובמבר

אמירים, בדום יוגא.

13:00-16:00 –  מכירת צמר בטווית יד, צבוע בצמחים בצביעה טבעית.

16:00-19:00 – סדנא לטווית חוטים מן הצמר הגלמי.

סדנת טוויה בפלך

פרטי הסדנא:

נתחיל עם הצמר הגלמי ונלמד לנקות, לנפץ ולסרוק אותו.

נתוודע לחומר שהלביש את אבותינו ואמותינו, ונלמד להכיר את יתר החומרים ששימשו ללבוש בעבר ומשמשים בהווה. איך יודעים מהו מה, ומה ההבדל בין טבעי לסינטטי.

מהצמר נטווה חוט בעזרת פלך. ההתנסות תהיה בשני סוגי פלכים – הפלך הבדואי, ופלך בעל משקולת תחתונה. נכיר סוגי פלכים נוספים.

תוך כדי למידה ישולבו סיפורים ממקורות שונים וקטעים מהמשנה הקשורים לטוויה, שהיא אחת המלאכות הבסיסיות בתולדות האנושות. נזכיר מסורות הקשורות בטוויה במקומות שונים בעולם, ונדון במעמד האשה בעבר, שכן באזורנו הטוויה היתה מלאכת נשים.

מחיר הסדנא: 160 ש"ח.

לאחר הסדנא, 19:00-21:00 – המשך מכירת צמר.

ייתכנו שינויים מסויימים בשעות הפעילות לפי נוחות המשתתפים\ות.

להרשמה: יונית 04-6708184 או במייל yonitcrystal@gmail.com

שתתחדש עלינו שנה טובה, של שילוב מאוזן בין ישן וחדש ! 

תודה לאלו שהתלוננו על שלא שמעו ממני מספיק בשנה האחרונה …
לקחתי זאת כמחמאה, ובכל זאת אני מתרצת. אז 
בחדשון זה אספר על קצת ממה שהעסיק אותי במקום. (במקום לכתוב חדשונים, הכוונה)
וזהו גם מעין סיכום שנה ופתיחת שנה חדשה

קודם כל, אני סוף סוף יושבת ברצינות על  עריכת הספר שכתבתי על הקליעה המסורתית בארץ.
זה לא פשוט בכלל, ולוקח הרבה הרבה יותר זמן ממה שחשבתי, ומעמיד בפני אתגרים
שאת חלקם לא צפיתי, אבל… אני ממש מקווה שהוא יצא לאור במהלך תשע"ד. 
נראה לי שמבחינת תיעוד – זהו אחד הדברים החשובים שאני יכולה לעשות למען שימור המלאכות.

בתמונה רואים את אבו נאג'ח, אחד מהקולעים המעטים שעדיין קולעים בחוטרי זית,
כשכלי העבודה היחיד שלו הוא אולר פשוט…
עבודתו תתואר בפרוט בספר, ועד אז-
קדימה קולעים\ות אמיצים\ות –
קבוצה של 5 קולעים\ות  (עם נסיון בקליעה) שתתארגן ותפנה אלי – תדרבן אותי לנסות לארגן נסיעה אליו. 

מאז החורף, אני מעורבת בקידום תיירות המסתמכת על מלאכות מסורתיות בנגב, בקרב נשים בדואיות.
כתבתי על כך בחדשונים בעבר, ואני רק מזכירה זאת כאן, לתרץ במה הייתי עסוקה.

כאן אפשר לראות עבודת צוות של מתיחת נול ארוך ביותר, שעבודת האריגה עליו
הושלמה באומץ בימי הרמאדן.
המקום עדיין לא ממש ערוך לקליטת קבוצות, אבל אני מקווה שבקרוב.

ולעניין אחר, שמשלב שימוש במלאכה מסורתית בשביל…
ביוטכנולוגיה מתקדמת.
ובאופן עקיף זה גם קשור לחג הסוכות…
לפני כמה חודשים פנה אלי יוזם וממציא בתחום הרפואה, וביקש שאכין לו דגם של מקלעת
דומה לזו המשמשת בסוכות להחזקת הלולב הערבה וההדס.
(מה שמכונה אצלנו "קויצ'יקלאך")
בעבר הכנתם היתה עיסוק מרכזי ומקור להכנסה אצל ילדי הקיבוצים
הדתיים, וכן בשכונות הדתיות. (אני למדתי ממישהו כזה)
היום נראה לי שמרבית הקויצ'יקלאך שנמכרים בשווקי ארבעת המינים מגיעים מילדים באל-עריש, 
אבל יש גם כמה ילדים בבני ברק שעוד מתעסקים בזה, ובשנה שעברה פגשתי אמא לנער מאשדוד
שהוא ממש אלוף.
בכל אופן, היוזמה הרפואית הזו קשורה בתכונה של המקלעת הזו להימתח ולהתכווץ, ולהחזיק בכוח את כל מה שנתון בתוכה. הרעיון הוא להשתמש בה כדי להחזיק עורקים במהלך ניתוחי  לב…
כמובן שהיה עלינו לחפש את החומר המתאים, ולבסוף, לאחר נסיונות לא מעטים הצלחתי לקלוע דגם גולמי מנירוסטה, ועכשיו הוא צריך לעבור מבחני התאמה …

כשהייתי בבית ספר שדה, נהגנו לומר שאחת הסיבות שחשוב להגן על מינים נכחדים של צמחים ובעלי חיים, היא שלעולם אין לדעת מה צופן בחובו המטען הגנטי של היצורים הללו, ושאולי יום אחד יתברר שדוקא בהם טמונה היכולת לרפא איזשהו חולי נורא ממנו סובלים בני האדם.
בזמן שעבדתי על הפרוייקט הזה, חשבתי מחשבות דומות לגבי חשיבות השימור של המלאכות המסורתיות…

בהקשר של שימור ידע חשוב – העליתי לאתר לא מזמן מאמר שכתבנו ממש מזמן – אחרי הסדנא ב2006 – לבניית שומרה. כשכתבתי את המאמר עדיין לא ידעתי להשתמש במחשב, וטל בשן, ידידתי העוסקת בבניה בבוץ, שגם תמכה רבות ברעיון הסדנא, היא שהקלידה מכתב היד, סידרה את התמונות והדפיסה, והנה הקישור אליו, כאן.

 דיווחים מהמחצלות, שהתחלנו ביחד ב"יום המחצלות" בשנה שעברה.
במהלך השנה המחצלות הלכו ונארגו כאילו מעצמן. קראתי להן "מחצלות הידידות", מפני שאף פעם לא עבדתי עליהן לבד. לא התחשק לי.
עשיתי זאת רק עם מי שהגיע\ה ל"לימוד תמורת עבודה", והיו לא מעטים\ות כאלה. תודה לכל מי שבא\ה, זו היתה בשבילי חוויה נהדרת, גם אם המחצלות עצמן – איך להגיד – רואים עליהן את ריבוי הידיים והבדלי הסגנון. אבל בחודש האחרון פתאום כבר רציתי לסיים אותן, ולפנות מקום.
את מחצלת הזביבה סיימתי בעבודה יומיומית בשעות הבוקר המוקדמות, לפני שמתחמם כאן ביבנאל לרמות חום בלתי נתפסות

מחצלת הלולבים עדיין מחכה לידיים עובדות. עכשיו, כשמתקרר מעט,
אפשר לחדש את ה"לימוד תמורת עבודה",
ומי שרוצה לתאם איתי – מוזמנ\ת לבוא לקלוע את הרבע האחרון שנשאר.

בחדשון הקודם סיפרתי על תכניותי לחגיגות יום הולדתי ה-50, שיכללו 50 ימי יצירה עם א\נשים שונים\ות.
ובכן, מתוך ה-50 היו עד כה רק ששה… לא בגלל מחסור ברעיונות וברצון – בכלל לא. ששת ימי היצירה שהיו היו נפלאים ומיוחדים, שולבו בתוך מסע קיצי ברחבי הארץ, והפגישות האנושיות שליוו את היצירה היו לא פחות חשובות מהיצירה עצמה.  

אלא שבאיזשהו שלב הבנתי שאני צריכה גם זמן עם עצמי כדי לעבוד ולהשלים את מה שהתחלתי בימי היצירה הללו, ושיש לי שנה שלמה לפזר בה את המפגשים.

אז כן, זה לא הסתיים, רק התחיל, ואני מצפה לעוד 44 מפגשים מרגשים…

יבנאל,

ימי רביעי 17:00-19:30

חוג מתמשך זה מציע אפשרות ללמוד קליעת סלים, אהילים,  ומוצרים קלועים אחרים מחומרים טבעיים המצויים סביבנו.

סל קלוע מסנסני תמר בשילוב אלת המסטיק

תוצרים גמורים

החוג מתקיים בקבוצה קטנה, המאפשרת לכל אחד ואחת לקלוע בקצב האישי שלו\ה,

ומתאים לקולעים\ות ברמות שונות – מתחילים\ות ומתקדמים\ות.

אפשר להצטרף בכל שלב

למעוניינים\ות – יושם דגש על האפשרות לאסוף חומרי קליעה מקומיים.

הכנת חומר לקליעה – אלת המסטיק

מחיר:- 250 ש"ח לחודש, כולל חומר  לקליעה בשעורים.

מפגש בודד: 80 ש"ח.

הרשמה אצלי בטלפון  04-6708184  

בירורים אפשר גם במייל  yonitcrystal@gmail.com  או דרך טופס יצירת הקשר באתר.

קורס קליעה לממשיכות \ מתקדמות

קורס זה מתאים למי שכבר למד\ה לקלוע סלים פשוטים, ורוצה להרחיב את המגוון מבחינת

העיצוב וחומרי הקליעה.  יילמדו בו טכניקות נוספות על אלו שלומדים בקורס הקליעה הבסיסי, ולפי המצוי – גם שימוש בחומרים שונים.

מבנה הקורס והתוכן שלו יותאמו למשתתפים\ות, וככל הניתן תתאפשר גם קליעת פרוייקטים אישיים.

הקורס מוצע לקבוצות קטנות המתארגנות עצמאית, או שניתן להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל מידע על פתיחת הקורס להרשמת יחידים\ות

הקורס הבא ייפתח בירושלים באוקטובר 2013

בבית המלאכות בחפץ כפיה

בימי ראשון בערב, והוא מיועד לנשים.

להרשמה ולפרטים טכניים: – הדר – 054-2511128  

לברורים על תוכן הקורס אפשר לפנות אלי בטלפון 04-6708184.

ימי שני בשעות 18:00-22:00

 ימי שלישי בבוקר 9:00-13:00

בית המלאכות לנשים  "בחפץ כפיה" עין כרם ירושלים 

 הקליעה היא אחת המלאכות העתיקות בתולדות האנושות, אבל עד ימינו היא מספקת חוויה של הנאה ורגיעה לעוסקים בה, והיא מאפשרת לכל אחת לייצר מוצרים המשתלבים גם בבית המודרני ביותר

מתוצרי הקורס

קורס זה מקנה למשתתפות בו את המיומנות לקליעת סלים וחפצים קלועים אחרים מחומרים טבעיים המצויים סביבנו.

בשלב הראשון נלמד את יסודות הקליעה תוך שימוש בסנסני התמר כחומר העיקרי. בהמשך נרחיב את מגוון הטכניקות ונלמד לקלוע סלים מרכבים יותר ומוצרים קלועים אחרים, עם נגיעה אמנותית ובמגוון של חומרים נוספים.

אהיל מידת התמר

סל על ידה של התמר

מספר המשתתפות מוגבל ל-8

ההרשמה אצל הדר בטל:  054 2511128

שאלות על תוכן הקורס אפשר להפנות אלי בטל 04-6708184 או במייל yonitcrystal@gmail.com

לקריאת חוויות מהקורס של תשע"ג לחצו כאן