זאת אני??? חדשון הבוקר שאחרי על רוטב נפלא ופנג שואי.

 

(נשלח כחדשון אחר פתיחת התערוכה בחולון – שורשים וכנפיים – ב5 בפברואר 2016)

היתה פתיחה לתערוכה. היו שורשים, היו גם כנפיים, גולת הכותרת היתה רוטב השום המופלא של העופיה בבית ג'אלה, שעשרים שנה אני שומעת עליו וסוף סוף זכיתי לטעום ממנו.  היתה הופעה עם ריקוד – מוצלחת לפי עדות הצופים\ות. 

העלינו את הוידאו לכאן
מרב התרגשות לא צילמתי כלום. מעט תמונות הועלו לכאן     ולכאן
למי שלא הגיע\ה – הזדמנות נוספת להיות בתערוכה איתי – בשיח גלריה ב-13 בחודש, שבת, 11:00 בבוקר.   
בשיח הגלריה יהיה איתי ד"ר ערן ארליך, ראש המחלקה לעיצוב קראמי וזכוכית בבצלאל. יהיה מעניין.
למי שמגיע\ה לתערוכה לבד, וחסרים לה\ו הסברים (לי זה תמיד חסר בתערוכות)  כתבתי דף הסבר שאפשר להסתובב איתו, ודף מחירים בנפרד.
העמדת התערוכה היתה עבורי אינטנסיבית וקשה – פיסית ונפשית. אמנם האוצרת הזהירה אותי מראש, אבל אם לא ידעתי עד עכשיו (52 שנים) שאני טוטאלית, ו"סוג-של" פרפקציוניסטית – למדתי את זה כאן בדרך הקשה.  במחסן הגלריה שמורים שני ארגזים ענקיים עם כל העבודות שלא נכנסו לתערוכה, ועל כל אחת כואב לי הלב. בשלב מסויים האוצרת אמרה לי "יונית, זו רק גלריה, את צריכה מוזיאון שלם"…

 

 

בחצי השנה האחרונה כמעט ולא עשיתי כלום חוץ מלקלוע. קלעתי בטירוף, בהתמסרות, בהנאה, באובססיביות. השפרצתי יצירתיות, ועוד ועוד רעיונות נאספו אצלי בראש, כשרק חלק קטן מאד מהם זכו לביטוי בחומר. כשרציתי לנוח מהקליעה – טוויתי צמר….
ועכשיו מה???
עכשיו אני מרגישה שעלי לפנות – למכור – את כל מה שכבר קיים. מעולם לא הרגשתי כך. בדרך כלל אני ממש אוהבת להיות מוקפת בעבודות שלי, ולא תמיד קל לי להיפרד מהן. יש לא מעט, בטח גם מכן\ם – שזוכרות\ים אותי אומרת : "זה – לא למכירה". אבל עכשיו אני ממש מרגישה בעצמי את מה שקראתי כל כך הרבה פעמים בספרי הפנג שואי (והתעצבנתי כי לא הרגשתי שזה נכון עבורי) – שצריך להוציא דברים על מנת שיהיה מקום לחדש.
אז
אפשר לקנות את מרבית העבודות בתערוכה ולקחת אותן בסופה. תהיה מכירה קטנה ביום של שיח הגלריה ובימים של הסדנאות,  ובעיקר – 
מיד לאחר סגירת התערוכה – (5 במרץ) אני רוצה לקיים מכירות באזור המרכז, בהן תהיינה גם העבודות שלא מוצגות בתערוכה. 
אם יש לכן\ם רעיון עבורי למרחב מתאים – בבקשה כתבו לי.
כמו כן אני מחפשת קונה\ים לעמודים הגדולים – מלון, או בניין ציבורי עם חלל גדול, או אפילו בית פרטי ענק שיש בו מקום. לעמודים הללו יש נוכחות חזקה וטבעית.
רעיונות?

 

תודה!
המשימה הבאה שלי היא הוצאת הספר על הקליעה המסורתית, ואני מקווה שמכירת העבודות תעזור לי לממן זאת. זהו בעצם המתח שיש בי בין הרצון לחקור ,להוציא לאור ולשמר את השורשים של המלאכות המסורתיות, לבין הצורך להתבטא בחפשיות כאמנית. אני מקווה שהתערוכה הצליחה להעביר את זה.

 

 

חוץ מזה – אני חוזרת ללמד. הסדנא הבאה  של סיירת הקליעה פתוחה לעוד משתתפים\ות. (עדיף עם נסיון כלשהו בקליעה, אבל לא חובה. )
סדנא לקליעה פיסולית – בה אעביר את רוח החופש והיצירתיות.
ששי – שבת 26-27 בפברואר, כפר רופין. פרטים כאן  https://www.old-crafts.co.il/Qb
ההרשמה, הפרטים ותיאום הציפיות – בשיחת טלפון ב 04-6708184.
ובתערוכה בחולון – 
 סדנת ההתנסות בקליעה בתאריך 16 בפברואר מלאה, אבל אפשר להרשם בטל. 03-5590021 לסדנא נוספת ביום שני 15 בפברואר.  נקלע קמע קציר משיבולים. פרטים כאן 
https://www.old-crafts.co.il/QU

עקבו אחרי בדף הפייסבוק "שימור מלאכות מסורתיות", שם בטח אפרסם את מועדי ומקומות המכירות, או ארועים ספונטאניים אחרים.

המשך חורף גשום, ולהתראות בתערוכה!
יונית

2 תגובות לפוסט "זאת אני??? חדשון הבוקר שאחרי על רוטב נפלא ופנג שואי."

  1. ענת בן עזרא הגיב:

    הי,
    מציעה לפנות לרונית מקנה קש, נראה לי ששיתוף פעולה בינכן הוא חובה..

  2. ליאת בלוך הגיב:

    תודה יונית, שמחה לקרוא את הדברים. הגעתי לפתיחחת התערוכה ומאוד נהניתי. העבודות יפהיפיות, התצוגה נותנת להן מקום ומאירה אותן מכיוון חדש. ההסברים אכן מאוד עוזרים להתמצא. הדרך בה בחרת לפתוח את התערוכה כמו חיברה בין הקצוות השונים והביאה לגלרייה גם את מלאכת הקליעה עצמה.

כתיבת תגובה