שנה!

 

 

 

או למעשה, שנה וקצת, תלוי איך בדיוק נקבעת יום הולדת של ספר.

 חגיגת הוצאתו לאור היתה במימונה של תשע"ט, והתאריך הלועזי היה אז 29 באפריל.

 

 

 

 

 

אני מאחרת מעט, שכן לא קל לי לסכם.

הוצאת הספר הביאה לסיומן שלוש עשרה שנים ארוכות של איסוף חומר, פגישות עם קולעים וקולעות,

שכללו גם כמה נסיעות הרפתקניות במיוחד (עליהן סיפרתי בחשאיות – מה בארועי ההשקות)

לימוד מדוקדק של שיטות הקליעה השונות, וכתיבה המתארת בדקדקנות רבה את מה שלמדתי.

עד כאן – הריון מוצלח, שכן נהניתי מכל רגע, ואפילו מרגעי הכתיבה – מחיקה – תיקון – שכתוב – חזרה 

ביניהן היו כמה שנים קשות של עריכה, בדיקות ותיקונים, הוספות, משבר נטישה ושינוי, אבדן דרך, ולבסוף –  שנתיים אחרונות קשות מאד מאוד של עבודה מול המו"ל, 

במהלכן הקרבתי את כל היקר לי כמעט, ובעיקר את שלוות הנפש שלי, על מזבח הוצאתו לאור של הספר.

לא אפרט על כך, אבל  כשהספר יצא, תגובתו הראשונה של בני היתה: "עכשיו אני רוצה לשרוף אותו"…

זה מההיבט האישי.

 

מההיבט הציבורי, הספר שחרר לעולם המון המון מידע, שבאמת לא היה ידוע עד אז, לא לאנשי ונשות ידיעת הארץ,

וגם לא למרבית הקולעים והקולעות. וגם לא לערבים/ות, שהסלים שלהם/ן מתוארים.

 סלים ומחצלות היו בעבר כל כך יומיומיים ופשוטים, שחוקרים/ות לא נטו לתת עליהם את הדעת

או לחשוב עליהם/ן יותר מדי. מה שעניין אותם/ן היה יותר – מה שבתוכם, בבחינת "אל תסתכל בקנקן"…

ואילו אני מתעניינת בסלים ובמחצלות גם כחוקרת תרבות, וגם כקולעת, כך שאני רוצה לדעת בדיוק את הטכניקה כדי לעשות בעצמי,

ולא רק את הטכניקה, אלא גם את העונה הנכונה לאיסוף החומר, והטיפול בחומר,

וגם את כל ההיבטים התרבותיים, כמו השמות של הסלים, והשימוש המסורתי שלהם,

אולי היו שירים מיוחדים שקשורים בהם, או מנהגים מיוחדים –

אחרי כל אלו התחקיתי.

 

ברור לי שהמלאכה לא נשלמה לגמרי. שלא הצלחתי להגיע ממש לכל פינה, ולהפוך כל אבן ואבן.

תמיד יש עוד מה לחקור ומה לגלות

אבל מה שכן כתבתי, וזה מה שנתן לי את הכוחות להמשיך גם בימים היותר מאתגרים, (והיו לא מעטים כאלה)

הוא באמת שימור של מלאכות מסורתיות שנעלמות.

אני יודעת שהגעתי למידע הזה ממש ברגע האחרון, לפני שכבר לא היה לנו את מי לשאול.

אני יודעת שגם בשטחי הרשות הפלסטינית מספר הקולעים בחוטרי זית ובאלת המסטיק שיודעים את המלאכה על בוריה ניתן להיספר על אצבעות הידיים.

מספר הקולעות בקש חיטה הולך ומצטמצם עם כל זקנה שמתה. 

 

עכשיו, כשהדברים כתובים בספר בצורה שמתעדת גם את מה שלמדתי מהידיים של אותם/ן זקנים וזקנות

הידע הזה יוכל להישמר ולעבור הלאה גם כאשר הידיים שלי עצמי כבר לא תוכלנה לעבוד.

 

אם הגעתם/ן עד כאן אבל בעצם בכלל לא שמעתם/ן על הספר,

אז כאן https://www.old-crafts.co.il/1fH   תוכלו לקרוא על מה הספר עצמו ואף לראות את התוכן שלו

 

 

ואכן, מאז יצא הספר, אני רואה התעוררות רבה בקרב הקולעים והקולעות בארץ להשתמש בחוטרי זית, באלות המסטיק

ובשאר עצים ים-תיכוניים גם לקליעה, ולא רק לקישוט.

א/נשים שקנו את הספר שלחו לי צילומים של סלים שקלעו על פיו, אפילו כאלה מעבקנה, שאני עצמי לא העזתי… 

 

הנה דוגמא: 

 

 

 אני רואה יותר ויותר קולעים/ות שמשתמשים/ות בסוף ובגומא לקליעה, ושמרחיבים/ות את התעניינותם/ן גם לקליעת מחצלות.

אני מקווה שהספר מעורר גם יותר מודעות למקור של מה שאנחנו קולעות/ים,

ולמסורות הקליעה שהיו בארץ לפני שהרצל אוסטר התחיל לקלוע ולהפיץ את הקליעה בסנסני תמר. 

(שאין לי חלילה שום דבר נגדה, להיפך,  רק שהיה לי ממש חשוב שלא תיתפס בתודעה כקליעה המקומית המסורתית של הארץ).

אז כן, עברה שנה, אני מבינה שגם לי וגם לספר יש עוד לאן ללכת,

הייתי מאד רוצה שיתורגם לאנגלית ולערבית, למשל

וגם – כן, יש לי סיבה לחגוג קצת.

 

אז 

לרגל מלאת שנה לצאת הספר, אני מציעה אותו מעכשיו (9 במאי 2020 ועד לחג השבועות – 30 במאי 2020)

במחיר 150 ש"ח כולל משלוח בדואר רשום. 

(במקום 180 ש"ח ללא משלוח)

 

לקנייה כתבו לי בבקשה מייל ל yonitcrystal@gmail.com 

 

עם כתובת משלוח מדוייקת, כולל מיקוד, ובדואר המליצו לי גם לכתוב מספר טלפון על המעטפה

אז אם תרצו להוסיף גם את מספר הטלפון – מומלץ

 

אשלח לכם/ן את פרטי החשבון להעברה או את המספר להעברה בביט.

 

 

למי שרוצה לשלם בכרטיס אשראי אפשר מכאן.

 

שימו לב – התשלום הוא דרך פייפאל אבל אין צורך בחשבון פייפאל.

 

המשיכו עם פייפאל ולמטה תהיה אפשרות לתשלום בכרטיס אשראי רגיל. (ייתכן שאי אפשר בכרטיס דיירקט).

 

אם החשבון שלכם/ן שקלי – לחיצה על "לרכישה עכשיו"  (הכפתור הצהוב) תאפשר תשלום בשקלים. 

 

 

 

בהנאה – יונית

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שלום לכולם/ן 

 

 

מקווה שכולכם/ן בריאים/ות, ואם יורשה לי – אז אפילו נהנים/ות מהחופשה הכפוייה, ומצליחים/ות להוציא ממנה את המיטב. 

מיד אספר לכם/ן למה אני נהנית, וגם למה לא צייצתי מאז פרוץ הקורונה. את החדשות העצובות (מאד) אשמור לסוף.

 

אני שמחה כי שנייה טרום הקורונה התבשרתי על כך ש…

 

אני עתידה להשתתף בשתי תערוכות אמנות. 

האחת – של המוזיאון הנייד "זומו", שיגיע לגליל התחתון,

והשנייה – הוזמנתי להציג תערוכת יחיד/ה בגלריה בגן שמואל.

שתי התערוכות הללו מצטרפות לתערוכה ענקית בה אני משתתפת כבר,

ועכשיו אפילו כבר מותר לגלות – שהיא הביאנלה לאומנות ועיצוב במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

אולי קוראי וקוראותי הנאמנים/ות זוכרים/ות, שלפני כמה חודשים סיפרתי בפירוט על התהליך שעברתי

בקליעה של סל-עמוד חדש עבור תערוכה שלא גיליתי אז מה היא.

(למי שרוצה לקרוא עכשיו, זה מסוכות, אבל עדיין מעניין, ונמצא כאן: https://www.old-crafts.co.il/2019/10/5007/) 

אז מדובר בתערוכה ענקית – 300 עבודות שונות המפוזרות בכל רחבי המוזיאון.

היא היתה אמורה להיפתח לפני שבוע,

וכמובן שהפתיחה נדחתה ליום שאחרי הקורונה. אבל האוצרים/ות שלחו לנו כמה תמונות,

ואני משתפת אתכם/ן בינתיים במה ששלחו לי כניחומים על כך שהפתיחה נדחתה.

 

 

 

זו העבודה שלי, כשהיא מוצבת. לא ראיתי, ואני אפילו לא יודעת באיזה אולם היא נמצאת. 

 

 

 

כשהתערוכה תיפתח לציבור, אני מבטיחה ליידע אתכם/ן, מדובר כנראה במשהו מוצלח מאד. 

אבל עניין הביאנלה בעצם היה רק במאמר מוסגר, כי את העמודים הבאתי למוזיאון כבר בינואר,

ואילו על התערוכות בהן אני אמורה להשתתף, אשר מתוכננות לקיץ הקרוב,

נודע לי  ממש לפני שהתחילה בהלת הקורונה.

אז כבר מלפני הסגר התיישבתי לי באוהל הקליעה בחצר השמשית עם המון מוזה, 

ו… קלעתי וארגתי טוויתי וצבעתי קלעתי וארגתי טוויתי וצבעתי קלעתי וארגתי טוויתי וצבעתי. באטרף.

וכשהגיע הסגר פשוט המשכתי לקלוע ולארוג לטוות ולצבוע.

וזה, קוראים/ות יקרים/ות – פשוט משהו נפלא לעשות.

כפי שאמרה תלמידה בקורס רוב מלאכות: "זו התמסרות לתהליך היצירה.

כשהגוף יודע, והידיים יודעות, וזה לא הראש שמכתיב הכל זה מביא אותי למקום כל כך משמח".

ואכן התמסרתי באופן מלא. עבדתי ימים מלאים, מזג האויר המושלם אפשר לי לעשות זאת בחוץ רוב הזמן

ונהניתי כל כך!

יש לי במחסנים חומרי יצירה לכמה שנים, לדעתי, וכרגע החצר גם מלאה בירק שרבע ממנו בערך אכיל,

ועוד שמינית משמשת אותי לצביעה…

במזווה שלנו יש בינתיים שק קמח ושק אורז, כך שאני מרגישה בסדר.

גם בסגר אני מרגישה כמובן. התלמידות הקבועות הפסיקו להגיע,

וכל הסדנאות והסיורים והתכנונים התבטלו, שזה מצער, וכמובן גם משפיע על הפרנסה –

לא רק שלי אלא גם של פאוזיה ושל המשפחה בבקעת הירדן,

ושל שתי המשפחות בדרום הר חברון שהתכוונתי לעבוד איתן באביב הזה. 

אבל בהתחשב במצב הכללי – יש לי מזל גדול. כי אין כמו יצירה ידנית.

אני חושבת שכל מי שיש לה/לו מלאכה שהיא/הוא אוהב/ת ואשר מעסיקה את הידיים

ומאפשרת לראש לנוח – יש לו/ה מזל.

בזמנים מתוחים הטוויה מצילה אותי. יותר מכל מלאכה אחרת, היא מכניסה אותי לקצב הנכון.

לא סתם במופע שלי "אחרונת הטוות" אני אומרת שגלגל הטוויה הוא ידידה הטוב של האישה.

למי שאוהבת את זה זה באמת כך!

בקורס "רוב מלאכות" שהתחיל באמצע פברואר התחלנו עם טוויה,

ומעיין – אחת המשתתפות – "נתפסה"ממש מההתחלה.

בשיעור האחרון לפני שהומלץ להימנע מהתאספויות היא החליטה לשכור ממני גלגל טוויה,

ולפני כמה ימים ביקשה לקבל עוד צמר,

כי … מה היא תעשה ללא הטוויה? גם היא השתמשה במילים"זה ממש מציל אותי בימים אלו". 

אז כן, אם עדיין אתם/ן לא עושות/ים את זה – אני ממליצה לחזור לאיזו מלאכה שאתם/ן אוהבים/ות.

אפילו הבן שלי (17) מגלגל עבורי חוטים ואומר שזו תעסוקה נחמדה…

 

 

 

 

כאן החוטים כבר מגולגלים לכדורים במשקל אחיד, ומוכנים למכירה. הפתקיות מגלות באיזה צמח נצבע הצמר.

למעוניינות/ים – בעת הקורונה (ובעצם גם בימים כתיקונם, ללא קורונה) אני עושה בשמחה משלוחים.

אם תכתבו לי מייל או אפילו ווטסאפ אשלח לכן/ם תמונה עדכנית של הצבעים שיש, ותוכלו לבחור ממנה. מנסיון – זה עובד .

 

 

 

 

ועכשיו…הפוגה קצרה לצפייה בסרטון 

 

חזרתם/ן? 

 

 

 

כי עכשיו אכתוב ש… אני לא עוברת ללמד מלאכות מסורתיות  "און ליין"

למרות שכל ענקי/ות השיווק מפרסמים/ות השכם והערב שזה הדבר הנכון לעשות.

אולי זה נכון אבל… אני לא רוצה! אני מחכה בסבלנות עד שהמגיפה תחלוף,

ומקווה שאחריה יהיה לכולם/ן רצון עז להירגע בסדנת מחצלות בג'סר א זרקא,

או ללמוד לקלוע, לטוות ולארוג – באופן ישיר, ולא בהדרכה מרחוק.

כי חלק לא מבוטל מלימוד המלאכות והתרגול שלהן הוא החברותא,

והריפוי העמוק שהמלאכה יוצרת כשהיא מהדהדת את עצמה מול א/נשים אחרים/ות.

 

 

 

 

 

קצת לפני פורים סיימתי להנחות סדנת אריגה בקורס "אלמנטים מרפאים בחינוך",

אותו העברתי ביחד עם אפרת אנגרס לצוות של מורים/ות.

 אני הנחיתי אריגה, ואפרת הנחתה סיפור סיפורים. מבחינתי זה היה קיצור של הקורס "אריגה וסיפורי חיים"

אבל למרות הקיצור התוצאות היו מרגשות במיוחד, ובמשובים שקיבלנו היה חיזוק ענקי.

אני מביאה כאן לדוגמא את דבריה של אחת המשתתפות, כי זה כל כך תואם את מה שאני מרגישה.

שאין כמו שהות ביחד, עם עבודה ביד. לא רק העבודה נעשית נעימה יותר, משהו בקשר האנושי מתחזק.

" העבודה הריתמית של הטוויה מאוד הרגיעה אותי ואפשרה לי זמן מחשבה והתבוננות על הביוגרפיה שלי.

הוקסמתי גם מהתהליך שעברו חבריי לקבוצה. היה מעניין לראות איך כל אחד לקח את התרגיל למקום אישי אחר.

ההוראה היתה זהה אך כל אחד השתמש בצבע אחר,

בסוגים שונים של צמר הנבדלים בעובי, ברכות ובסוג, בצמר סינטטי או טבעי,

או לחילופין השתמש באותו סוג של צמר או צבע אחר, אך נתן לו  אינטרפרטציה משלו. 

החברותא היתה מאוד נעימה,  ישבנו במעגל, יונית סיפרה סיפור והעבירה לנו ידע ומשם כל אחד ארג את הסיפור שלו.

ספק אם היינו מגיעים לרמת אינטימיות כזו ולסיפורים נפלאים כל כך

ללא העבודה האומנותית עם הנול. העבודה פתחה עבורנו ערוץ תקשורת חדש. "

 

אז כן, אמנם אני ממש נהנית עכשיו ליצור עם עצמי, אבל אני גם ממש מחכה לכם/ן לעבודה ולימוד משותף כשהסגר ייגמר.

כרגע אני לא מפרסמת סדנאות כי אין לדעת מתי זה יקרה. התאריך של סדנת המחצלות בג'סר בינתיים נשאר 1-2 במאי,

ואני מקווה מאד שאכן היא תוכל להתקיים במועד הזה.

 

ובכל זאת…

 

 לא אני יזמתי, אבל אני כן משתתפת ביוזמה של צוות "אבני דרך" לחודש מלאכות אינטרנטי.

בשבוע שעבר בעצם היינו אמורים/ות להיות בהתכנסות השנתית של המלאכות הקדומות "אבני דרך"

ובחול המועד פסח היתה מתוכננת להתקיים התכנסות ההעמקה "שבע אבנים". 

כיוון שהכל נדחה לסתיו, (רשמו לפניכם/ן – שבע אבנים בחול המועד סוכות)!

הגעגוע גרם למפגשים אינטרנטיים לעת עתה. 
הקישורים למפגשי הזום מתעדכנים באתר של "אבני דרך" ובדף הפייסבוק "אבני דרך". 
יש הרצאות, הדגמות, ואפילו סדנאות.

 

הנה התוכנייה, תצטרכו להקיש על התמונה ולפתוח בצד בגדול כדי לראותה ברור

 

 

ביום שני ה-6 באפריל אעביר הרצאה שכותרתה "דברים שבטוח לא ידעתם/ן על סלים ומחצלות"

(טוב, אם קראתם/ן את הספר שלי מכריכה לכריכה אולי כבר תדעו כמה דברים, ובכל זאת אנסה לחדש לכם/ן משהו)

 

 

 

 

 

הנה הקישור למפגש: כחמש דקות לפני 20:00 פשוט תקישו על הקישור ותיכנסו.

https://us02web.zoom.us/j/901663140?pwd=SG9udjZLTWJNYnh5dXYrSGZiTjIwQT09

Meeting ID: 901 663 140
Password: 008495

אשים אותו גם בדף הפייסבוק שלי – שימור מלאכות מסורתיות.

אם עדיין לא עשיתם/ן זאת – אתם/ן מוזמנים/ות לעשות לו "לייק", ואם תרצו גם לכתוב המלצה זה ממש יעזור לי.

רק לאחרונה נודע לי על החשיבות של זה… 

הדף הזה מיועד אך ורק לעניינים של מלאכות מסורתיות, ואני משתפת בו דברים מרחבי העולם –

לא רק מכאן. 

אז הנה הקישור לדף, ממש אודה על כתיבת המלצות.

 

https://www.facebook.com/yonit.traditionalcrafts/

 

והנה הגענו לסוף, וגם לחדשות העצובות

 

ממש לפני שבוע, בשבת בבוקר, נפטרה פאיזה אבו עמרה,

שהיתה מורתי הדגולה לאריגה בדואית, והרבה הרבה מעבר לזה. 
כשפרסמתי את הסדנאות איתה כתבתי שהיא הבדואית הזקנה הכי מגניבה בנגב, ולמרות שאני לא מכירה את כל הבדואיות הזקנות בנגב,

אני חושבת שיהיה קשה למצוא מישהי כמו פאיזה.
מי שזכתה/זכה להיות בסדנאות איתה יודע/ת על מה אני מדברת, נכון?

היה בה שילוב נדיר של חכמה בדואית שורשית, חוש הומור, גמישות, פשטות, אומץ וחן רב. חן רב מאד.
מכל מורותי, היא היתה הכי הכי.
אהבתי אותה מאד מאד מאד, והידיעה על מותה קשה לי מכמה וכמה סיבות.
בינתיים אסתפק בזה, ובכמה תמונות.
לאחר הקורונה, אני חושבת שאקדיש סדנא לזיכרה. 

 

 

 

 

המשפט "זקן מת – ספרייה נשרפת" נעשה מוחשי ביותר עם מותה של פאיזה. כל כך הרבה ידע היה לה! ידע שלא הספקנו לתעד ולרשום באופן מסודר. הו, כמה כואב. 

מאחלת לכולנו בריאות, וחג חירות בו תהיה לנו אפשרות להשקיע בחקר המשמעות של חופש פנימי.
יונית

 

 

 

ששי ושבת 1-2 במאי 2020

 

עם עדילי בכפר הדייגים, באחד החופים היפים והציוריים בארץ.

 

נתחיל בבוקר יום ששי ונסייםבשבת אחה"צ, עם גזירת השתי והסרת המחצלות מהנולים.

 

 

 

 

בעבר, אחד ממקורות הפרנסה העיקריים של תושבי/ות ג'סר א זרקא 

ששכנו בביצות כבארה ובסביבתן

היה אריגת מחצלות  וקליעת סלים מצמחי המים שבאזור.

לכן נראה לי כל כך נכון לקיים סדנא לאריגת מחצלות 

דוקא שם.

עדילי, שהיא בת ג'סר, ואני מזמינות אתכם/ן לארוג איתנו את מה שכינתה אחת הזקנות בכפר

באוזני עדילי – "הזהב של ג'סר".

מחצלת ארוגה מסוף מצוי.

 

 

 

 

 

 

 

בסדנא תלמדו איך להקים את הנול, איך למתוח את השתי, ואיך לארוג מחצלת בעזרת "קאלב" .

בסיור שנערוך בקרבת מקום נכיר את צמח הסוף, בו נעבוד, ונלמד איך לקטוף אותו ואיך להכין אותו לאריגה. 

המחצלות שתארגו הן מחצלות שימושיות ויפהפיות, אשר יכולות לשמש כמצע לשינה ולישיבה.

 

 

 

 

הסדנא מתאימה ליחידים/ות, לזוגות, ולמשפחות. 

יש עבודה לכולם/ן…

 

 

 

 

 האוכל:  יוכן במקום, וגם זה חלק חשוב בפיתוח כלכלה מקומית ותמיכה בנשות הכפר.

 

הלינה: –  על החוף  בשקי שינה או באוהלים (שלכם/ן) ללא תשלום נוסף 

מי שת/ירצה לישון במיטה מסודרת – בכפר יש אכסניה – ג'וחא גסטהאוס – שתשמח לארח אתכם/ן בתשלום לא גבוה.

מספר הטלפון של נעמה באכסניה: 052 6146265

 

המחיר: למי שנרשמ/ת עד לתאריך 7 באפריל: 750 ש"ח. 

 לזוג העובד על מחצלת אחת – 1200 ש"ח.

לילדים/ות בגילאי: 10-16 – 350 ש"ח.

מתחת לגיל 10 – 150 ש"ח .

לאחר תאריך זה המחיר עולה:  850 ש"ח ליחיד/ה,  1400 ש"ח לזוג.

 

 

הסדנא מוגבלת ל-10 מחצלות.

כל הקודמ/ת להירשם זוכה

 תמונות מהסדנא בפסח תשע"ט תוכלו לראות כאן 

 

להרשמה:  https://www.old-crafts.co.il/15C

להתראות,

יונית

 

 

מה זאת אומרת דרושים/ות כלמיני?

זה אומר כל מיני דברים.  ממש כלמיני. 1 – שכדי להגיע לסדנא הקרובה לקליעת "קוטיה" דרוש ראש פתוח, כי אני משערת שרובכם/ן הגדול לא יודע/ת בכלל מה זה. אז קוטיה זו קופסא קלועה מקש חיטה, המוחזקת באמצעות בדים צבעוניים. בעבר היא היתה נפוצה מאד בבתים הערביים בארץ. שמעתי על כלמיני שימושים שהיו לה. לאחסון פולי קפה, לאחסון כלי תפירה וחפצים אישיים של הנשים (זה היה כנראה השימוש הנפוץ), וגם – להחביא בה את המסמכים החשובים של הבית. זהו מוצר שממש נעלם מהנוף! אפשר למצוא אותו בבתי מורשת ערביים, במוזיאונים, בחנויות לממכר עתיקות. אני מציעה לכם/ן לבוא וללמוד לקלוע אחת כזו במו ידיכם/ן, וכך לשמר את הידע! (זו סדנא של שני מפגשים, הראשון בהם הוא ביום ששי ה-10 בינואר)       את הפרטים תמצאו בקישור הזה: https://www.old-crafts.co.il/qH

2 – זה אומר שאני מחפשת… כלמיני… נסיינים/ות לדברים חדשים

למשל… זוגות.

מאז שלמדתי לארוג את המחצלת הזאת מבני הזוג אם פריד ודיב אבו פריד, שארגו מאות מחצלות ביחד, חשבתי על הרעיון לעשות סדנא לזוגות. כדי למתוח את השתי צריך שני א/נשים, בשביל לארוג מחצלת רחבה צריך שיתוף פעולה, ובסוף יוצאים עם מחצלת שאפשר לישון עליה ביחד… מושלם, לא? דרך אריגת המחצלת אפשר לחקור את הזוגיות גם בלי מילים, ובכלל – נראה לי שסדנאות זוגיות בהן לא חופרים יותר מדי אלא פשוט יוצרים יחד יכולות לחולל פלאות. (אני מקווה שברור שאני מאמינה ביצירה משותפת גם ליצירת שלום, נכון?

אז אנחנו מחפשים/ות זוגות שירצו לבוא אלינו לפיילוט של יומיים, ולארוג מחצלת. המתכונת תהיה כשל סדנא פרטית, אבל במחיר מוזל מאד (750 ש"ח לזוג ליומיים כולל אוכל ולינה אצלנו בתנאים פשוטים). המחצלת תישאר אצלכם, אבל את החוויות והתובנות והמחשבות נבקש מכם לחלוק איתנו.  רוצים/ות? צלצלו 04-6708184 והציעו את עצמכם/ן.ההצעה פתוחה לזוגות מכל מין, בתנאי של חיי זוגיות משותפים בבית אחד.

סדנא "רגילה" (לבודדים/ות ולזוגות) לאריגת מחצלות בנול הזה תתקיים בג'סר א זרקא ב 1-2 במאי. חוף הדייגים עם עדילי. הפרטים כאן קבוצות /משפחות/כמה זוגות שרוצים/ות לארגן סדנא כזו בתאריך אחר מוזמנים/ות לפנות אלי:yonitcrystal@gmail.com 050-6962403

למחפשי/ות היופי והקליעה המסורתית

ב-24-25 בינואר – סדנא בטירה, אצל ח'אולה אבו אל היג'א ליפוף בקש חיטה, צביעת הקש בצבע מיוחד ויצירת דוגמאות צבעוניות.  אין דברים כאלה!!! (כלומר יש, אבל נדיר)…. הפרטים כאן: https://www.old-crafts.co.il/NT המחיר עולה ב-10 בינואר ! עדיף להירשם עכשיו!

וההרפתקנות?

זה למי שרוצה לבוא איתי להתנסות בתפירת מזרון ו/או שמיכה ממולאים בצמר כבשים,  אצל משפחה בדואית שעוד לא ממש עבדתי איתה בדרום הר חברון.   מדובר בסדנת "פילוט" שתוצע במחיר מוזל לשלושה – ארבעה משתתפים/ות, כאשר התנאים עדיין לא ברורים לגמרי. כלומר – צריך גמישות, פתיחות, והרפתקנות… דברו איתי. 04-6708184, או 050-6962403 yonitcrystal@gmail.com    מוצר משובח לישון עליו או מתחתיו מובטח!  (התמונה היא של תוצרי סדנא דומה שנערכה בעבר בנגב)

והידיים הרעבות?  זה נכון כמעט לכל סדנא שאני מציעה אבל בימי ראשון, החל מה-16 בפברואר  אני מציעה מפגשים מיוחדים, כדי ללמוד –  הכל!  אני מביאה איתי מגוון עצום של חומרים וטכניקות, רעיונות, וידע שאספתי במשך כשלושים שנה. אני אלמד אבל למעשה אני מחפשת קבוצה שתהיה לא רק של תלמידים/ות אלא גם של שותפים/ות לדרך. א/נשים שלא רק רוצים/ות ללמוד אלא גם להשפיע, ולנווט את הדרך של הקבוצה ביחד, ולהגיע למקומות שאולי לא חשבנו עליהם כל אחת/ד לחוד.    אלו יהיו מפגשים להשבעת ידיים רעבות וראש פתוח.  נלמד המון טכניקות בכלמיני חומרים מהטבע.  נזרום ביחד, לפי העונות, התשוקות, היצירתיות והסקרנות שלנו. נקלע, נטווה, נשזור, נלבד, נסרוג, נארוג, נעבוד באדמה, נחבר את העצים והאבנים, נחפש ונמצא.  ידע קודם במלאכות מסויימות עשוי להיות יתרון, אך הוא לגמרי לא הכרחי.  הרצון ליצור ולעשות. לגעת ולחקור, ללמוד מהקדמונים/יות וגם להמציא בעצמנו – אלו הדברים שינחו אותנו.    הפרטים כאן https://www.old-crafts.co.il/1ml

לקראת סופו של החדשון – ההרשמה לכינוסי המלאכות הקדומות אבני דרך ושבע אבנים פתוחה!

בכל אחת מההתכנסויות הללו יש הזדמנות ללמוד מלאכות באוירה מיוחדת, תומכת, ורחבה. בעיני זה מרגש לראות כל כך הרבה א/נשים ביחד, מקדישים כמעט שבוע שלם להתעסקות במלאכות שמבחינה מעשית אפשר לכנותן "לא רלוונטיות לעולם הטכנולוגי בו אנו חיים" ומבחינות אחרות – הן הדבר הכי רלוונטי לחיים באשר הם! אם לא ניסיתם/ן – אני ממליצה מאד! בשבע אבנים אנצל את חמשת הימים הארוכים כדי ללמד את הקליעה האתיופית בעלי תמר. הזמן הארוך יאפשר לכל משתתפ/ת לסיים תיק/ סל/ תרמיל.  אשמח לראותכם/ן! ההרשמה מכאן: https://www.avneiderech.com/

מאחלת לנו חורף גשום ומבורך

יונית

 

"טבקה" – מגש קש מעוטר

 

 

הקליעה בקש חיטה היתה אחת המלאכות שהיו נפוצות ואופייניות לנשים הפלסטיניות.

 

פלחיות, בדואיות, דרוזיות – כולן ישבו בימות החורף, כשהעבודה בשדה מועטה,

 

ו…ליפפו…

 

היום המלאכה הזו הולכת ונעלמת מנוף הארץ,  וזוהי בהחלט הזדמנות נדירה  ללמוד אותה!

 

בסופ"ש הזה, נצלול אל המלאכה באופן מעשי:

 

נלמד לקשש, ללפף, וגם לצבוע את הקש ולתכנן ולקלוע דוגמאות צבעוניות!

 

נשתמש בקש מזני חיטה מקומיים (שהיום כבר לא מגדלים) המתאימים במיוחד לצורך זה.

 

 

 

                                                                                                                                                                                                                                                

המורות: ח'אולה אבו אל היג'א ילידת כפר ת'לת בשומרון. קולעת ומורה מוכשרת, גרה היום  בטירה.  

יונית קריסטל – משמרת מלאכות מסורתיות, כתבה את הספר "קליעה מדור לדור", השופך אור על מסורות הקליעה של הארץ.

 חאולה תלמד אותנו  את רזי המלאכה כפי שלמדה מאמה ומנשות הכפר שלה. 

היא דוברת ערבית, בסדנא תהיה עזרה בעברית

 

 

 

 

הסדנא תיערך בבית של ח'אולה, כולל אפשרות לינה בתנאים פשוטים.

 

נלפף נצבע ונלפף שוב כל אחת ואחד לפי הדוגמא שי/תבחר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מחיר:  – 720 ש"ח כולל חומר למשלמים/ות עד ה- 10 בינואר

780 ש"ח אחרי כן

 

אוכל: בארוחות נחלוק ממה שכל אחת/ד תביא, אלא אם נחליט כקבוצה לבקש אוכל מוכן (בתשלום) משכנה או מבת משפחה.

 

הלינה בבית של ח'אולה ללא תשלום נוסף.

 

להרשמה :  בבקשה כתבו לי מייל ל-yonitcrystal@gmail.com

או צלצלו 04-6708184 או 050 6962403

 

 

 

מדיניות ההרשמה כאן: https://www.old-crafts.co.il/15C

 

לעידוד הרשמה מוקדמת אני מציעה את הספר "קליעה מדור לדור" בהנחה של 40 ש"ח לחמש הנרשמות/ים הראשונים/ות !

 

 

 

חמישי -ששי 5-6 בדצמבר,

 

שבילים במדבר – חאן ראס השיטה, מושב חצבה

 

 עם ריקי קרן צבי, מיכל רז למברגר, כרמלה משה ויונית קריסטל

 

 

 

 

סדנא משותפת נוספת בסדרת האדמה והקליעה

המתארחת הפעם במטע התמרים של בועז מחאן ראס השיטה בחצבה.

במשך יומיים נעסוק ביצירת אריחים מקושטים בתבליטי אדמה, 

לפי מסורות ממערב הודו,

ובקליעה בשיטות שונות משפע החומרים שמציע לנו עץ התמר.

הסדנא מתאימה למתחילות ולמתחילים, למתקדמות ולמתקדמים.

 

נציע כמה אפשרויות לקליעה: 

 

קליעה בכפות שלמות ליצירת קירות, מחיצות ועטיפה לעמודים.

 

 

 

 

קליעה תימנית בליפוף מעלעלי לולבים 

 

 

 

קליעה בסנסני תמרים

 

 

קליעת אהיל מהוצי התמר

 

 

ובאוירת סיני בה נשהה – קליעה של דוחל –

סל מסורתי קטן מעלי התמר, שנועד לאחסון מעט תמרים,

ולהבאת מתנות. 

 

 

וכל זה ביומיים???

כן, אבל תצטרכו להגיע מוקדם.

נתחיל ביום חמישי בשעה 9:30

ונסיים ביום ששי בצהריים.

 

הלינה :  במתחם החאן באוהלים שלכם/ן , או באוהלי /חדרי האירוח של החאן.

המתחם כולל שירותים ומקלחות, מטבח לשירותינו ונקודות חשמל.

את האוכל : יכינו המתנדבות שלנו מחומרי הגלם  שכל משתתפ/ת י/תביא. 

המחיר : – 550  ש"ח בתוספת מחיר הלינה שישולם לחאן המארח לפי בחירתכם/ן.

(מחיר לינה באוהל שלכם/ן הוא 60 ש"ח).

 

להרשמה : ריקי   rikishochat@gmail.com   052-5040132

 

אנחו אמנם ארבע מורות, ויש מקום להרבה נרשמות/ים יחסית, אבל הוא בכל זאת מוגבל. הקדימו להירשם ותזכו בשקט נפשי

וגם אנחנו....

 

 

 

 

 

 

31 באוקטובר 

 

 

מוזיאון פעיל עין יעל ירושלים.

 

 

19:30 – סיור קצר באתר עין יעל

 

 20:00  – השקה לספר 

 

 

 

ההשקות לספר כוללות סיפורים פיקנטיים על ההרפתקאות שעברתי

 

בדרך לאתר את אחרוני ואחרונות הקולעים והקולעות המסורתיים מהם/ן למדתי.

 

סיפורים שלא יכולתי לכתוב בספר מסיבות שלפעמים השתיקה יפה להם…

 

במסגרת האינטימית של ההשקה אוכל לספר, לחלוק , ולענות על שאלות הקהל.

 

בהשקות הספר יימכר בהנחה, ועם חתימה או הקדשה, למי שי/תרצה.

 

המקומות בהם מתקיימות ההשקות נבחרו בקפידה

 

והם מקומות מעניינים בפני עצמם, השווים ביקור.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בשנת 1993 התחלתי להדריך בעין יעל בסדנאות הקליעה האריגה והחקלאות. מכאן הכל התחיל…

 

גם את הספר קליעה מדור לדור התחלתי בעצם כחוברת הדרכה למדריכי/ות עיל יעל….

 

השקה זו היא סגירת מעגל, והכרת תודה למקום

 

שממנו קיבלתי את הרעיון הראשוני לשימור מלאכות מסורתיות.

 

 

פרטים על הספר עצמו תמצאו בעמוד "הספר שלי"

 

 

כניסה: 30 ש"ח כולל הסיור באתר 

בהשקה הספרים יימכרו בהנחה

 

לאישור הגעה מלאו בבקשה את הפרטים כאן ( לחצו על המילה כאן וייפתח לכם טופס)…